יום הולדת 30 שלי היה מועד לדיכאון, וניסיתי לעודד את עצמי בעריכת מסיבה.
שוב פניתי לפינטרסט לקבלת השראה ונצנצים. הפנטזיה שלי הייתה שהמסיבה תהיה בסגנון שנות השישים, אבל עקב חוסר התלהבות מהקהל, ובעיקר בגלל שלא מצאתי שמלת סיקסטיז ראויה, הרעיון ירד מהפרק. עניין הנושא לא הרתיע אותי, והחלטתי שגם אם אין נושא למסיבה, לפחות שיהיו צבעים. הצבעים שנבחרו היו זהב (עם נצנצים), ורוד, לבן ושחור. הכי גלאם בלבנט שאפשר.
הקישוטים: כוסות שמפניה, מניפות ושרשראות
אם כבר בנצנצים עסקינן, הפעם באמת התפזרו לי הרבה מהם בדירה, כי הדבר הראשון שעשיתי היה לשפוך מלא נצנצים על כוסות השמפניה שקניתי. מכאן דבר הוביל לדבר וכך עשיתי גם קישוטים לקיר בצורת מניפה ושרשרת שקישטה את השולחן. שני סוגי הקישוטים האלה מאוד קלילים להכנה, אבל לגמרי משדרגים את החדר.
עמדת קוקטיילים: קאוות, מוחיטו וקובה ליברה
במסיבה כמו במסיבה, חייבים עמדת שתייה. בעניין הזה קצת התלבטתי, אבל אחרי מחקר קצר החלטתי לקנות קצת קאוות ויין לבן – בכל זאת הכניסה למסיבה הותרה לבנות בלבד.
את הטאצ' האישי לעמדה הוספתי בעזרת בקבוק ג'ין להכנת קוקטיילים. עיצבתי והדפסתי הוראות להכנה עצמית של שני קוקטיילים – אחד להכנת מוחיטו והשני להכנת קובה ליברה. המוחיטו היה להיט, הקובה ליברה קצת פחות. בנות או לא בנות?
עמדת צילום: מפות ושפמים
איכשהו נכנס לי לראש הרעיון שאני צריכה עמדת צילום. לא יודעת איך ומה, אבל עמדת צילום תקום ותהיה. ועמדת צילום קמה והייתה.
הרקע עשוי משלוש מפות חד פעמיות שגזרתי וקלעתי לצמות.
אבל רגע, עמדת צילום זקוקה גם לאביזרים! השפתיים והשפמים היו שאריות ממסיבה קודמת (הם צוירו על ידי והשתפדו על שיפוד), ולהם הוספתי פפיונים ומשקפיים שהודפסו מקובץ PDF שמצאתי ברשת וצבעתי עם טושים. לכל הטררם הזה נוסף גם מעמד למעילים שנמצא אצלי בחדר באופן קבוע, ועליו תליתי את כל הכובעים שיש לי.
אוכל: ברוסקטות, ירקות ועוגת טירה
גזרת האוכל כללה ברוסקטות (אני מאוהבת בכמה שהן טעימות לעומת העבודה הנדרשת), סלט קפרזה, ירקות חתוכים, וקצת נשנושים של גבינות וקרקרים.
השוס האמתי היה הקינוח שחברה טובה הכינה לי – עוגה של טירה! כי גם בבחורה בת שלושים מסתתרת נסיכה בת חמש. הטירה השתלבה היטב בצבעי הוורוד של המסיבה.
בתוכנית האמנותית: הרבה פנטומימה
על התכנית האמנותית הופקדה חברה אחרת שארגנה משחק בשם "פתקיות". אני לא הכרתי אותו קודם, אבל הרעיון הוא שכל אחד כותב על פתקים כמה אנשים או דמויות, ובהמשך שולפים את הפתקים מהכובע וצריך לנחש מי הן הדמויות: פעם אחת לפי הסבר, פעם שנייה לפי מילה ופעם שלישית בפנטומימה. הייתי קצת סקפטית, אבל כולן השתוללו מצחוק אז אולי אאמץ את המשחק גם לאירועים אחרים.
בסופו של דבר נהניתי מההכנות (אני חושבת שהחברות שעזרו לי לסדר את הדירה לקראת המסיבה כינו אותי בשלב כלשהו "בריידזילה", אבל אני סולחת להן. חוץ מזה, אפשר לחשוב שהן מכירות אותי מהיום), ונראה לי שהמסיבה הייתה די מוצלחת.
