גם בחנוכה הזה נקראתי לדגל, והתבקשתי להכין יחד עם האחיינים שלי חנוכייה לגן. אחרי ההצלחה המסחררת של חנוכיית הזחל הרעב בשנה שעברה, קצת פחדתי לגשת למשימה. איך אפשר להתעלות על חנוכייה של הזחל הרעב?! שאלתי את עצמי (וגם אחותי, וגם עוד כמה אנשים שזכרו את החנוכייה הזאת).
הפעם אחותי קיבלה הנחיות מהגננת: נא לעשות חנוכייה שקשורה לדברים שהילד אוהב. אוקיי, אז אולי ההוראות האלה יעזרו לנו… אבל מה האחיינים שלי אוהבים? בשלב הזה הייתי חייבת לעצור שנייה ולתהות לעצמי: מה כל שיעורי הבית האלה שנותנים בגן? לא צריך לחכות עוד כמה שנים עד שהילדים יהיו בבית ספר ורק אז להתחיל לחלק משימות? בכלל, זה נדמה שהמשימות האלה הן יותר להורים מאשר לילדים. במקרה שלנו אני חושבת שהאחיינים שלי די שמחו מזמן היצירה עם הדודה (וגם היא נהנתה), ואחותי שמחה מזה שהיא לא צריכה לעשות את זה – אז בסופו של דבר אצלנו כולם יצאו מרוצים.
אחרי שדיברתי עם אחותי והתלבטנו ביחד מה הילדים אוהבים, החלטנו עבורם שכדורגל יכול להיות נחמד. הילדים בחוג כדורגל? יופי! חנוכיית כדורגל מתאימה מצוין. רציתי שהם יוכלו לעשות את רוב העבודה על החנוכייה, בלי שאני אצטרך להתערב יותר מדי. ובאמת, חוץ מההדבקה הסופית של הכדורים שעשיתי עם דבק חם, הם עשו את רוב העבודה. במשך שעה וחצי, שזה הישג ענק בהתחשב בילדים, הם ישבו בשקט והכינו את החנוכייה. ומבחינתי זאת כבר הייתה הצלחה.
מה צריך?
קרטון (אמנם לא בטיחותי אבל הם לא מדליקים את החנוכייה בגן)
דאס
גואש
מכחול
דבק חם
לא בתמונה: מנקה מקטרות (אופציונלי)
מה עושים?
קודם כל חיפשתי משטח מתאים לחנוכייה. רציתי שיהיה לילדים נוח לצבוע עליו, אבל שהוא גם יהיה מספיק יציב להחזיק עליו את הכדורים. בסופו של דבר בחרתי בקרטון שמצאתי ברחוב. חתכתי שתי חתיכות מהקרטון לגודל שרציתי (קצת קטן יותר מ-A4), והדבקתי אותן ביחד כדי שהקרטון יהיה עמיד מספיק.
את הקרטון הזה הילדים צבעו בכמה גוונים של ירוק. השתמשנו גם בירוק "רגיל", וגם בירוק שערבבנו יחד מצהוב וכחול. הצעתי להם שיחלקו את השטח של הקרטון לריבועים, ובכל ריבוע יצבעו בגוון אחר (כמו במגרש כדורגל אמיתי). להפתעתי הם ממש אהבו את הרעיון הזה וצבעו את הקרטון בדייקנות ובסבלנות.
אחרי שסיימנו לצבוע את המגרש, עברנו ליצור את הכדורגל מדאס.
לשנו את הדאס כדי שהוא יהיה רך ונעים, והתחלנו ליצור מהם כדורים.
אחרי שהיו לנו מספיק כדורים לקנים, הכנו גם את השמש שהורכב משני כדורים שהנחנו אחד על השני.
נעצנו את קצה המכחול בתוך כל אחד מהכדורים, כדי שיהיה לנו מקום לנרות. שימו לב לגודל החור – אנחנו לא רוצים שהוא יהיה קטן מדי והנרות לא ייכנסו לקנים!
בשלב הזה כדאי לחכות לייבוש של הכדורים. מפאת חוסר הזמן אנחנו המשכנו לשלב הבא – הפיכת הכדורים לכדורי רגל. לקחנו מעט גואש שחור, ועם המכחול ניקדנו את הכדורים בזהירות. אפשר גם לצבוע את הכדורים בגואש לבן, ורק לאחר מכן להוסיף את הנקודות השחורות. במקרה שלנו לא היה גואש לבן באזור, ואני החלטתי שהדאס מספיק לבן בשבילנו 🙂
במקום להשתמש בגואש לבן (שלא היה בנמצא…) השתמשתי במנקי מקטרות לבנים כדי לסמן את השערים ואת שאר הקווים שעל המגרש. אני חושבת שזה היה אלתור די מגניב.
בגלל שהחנוכייה נועדה להגיע לגן יום אחרי שעשינו אותה לא נותר לנו זמן לחכות לייבוש מלא, והדבקתי את הכדורים למגרש עם דבק חם איך שהם. רובם נדבקו טוב, אבל אחרי כמה ימים בישרו לי שהילדים בגן פירקו את החנוכייה והוציאו ממנה את הכדורים. אני לא יודעת אם זה בגלל הדבק, או שאולי הם פשוט אהבו את הכדורים והתלהבו מהחנוכייה. בכל מקרה, אני מציעה לכן לתכנן מראש את הכנת החנוכייה, ולחכות לייבוש מלא של הדאס והגואש.
וככה החנוכייה נראית יבשה (סוף סוף!), ומוכנה להדלקת הנרות הקרובה
מחפשות עוד פעילויות יצירה לחנוכה? הנה כמה רעיונות
