הנה ההדרכה המלאה מערוץ היוטיוב שלנו

מה צריך?

גליל נייר ארוך, אפשר להשתמש בגליל של נייר סופג

וואשי טייפ, טושים, עפרונות צבעוניים, מדבקות וכו'

נייר קראפט או נייר רגיל

גומיות

צמר (לא חובה)

מספריים

פופקורן, אורז, שעועית וכו'

מה עושים?

מקשטים את גליל הנייר איך שרוצים ובהתאם לחומרי היצירה שיש בבית.

עוטפים צד אחד של הגליל עם נייר קראפט וסוגרים עם גומייה.

מכניסים את הפופקורן לתוך הגליל וסוגרים את הצד השני של הגליל עם נייר קראפט וגומייה.

מקשטים את שני הצדדים עם צמר (לא חובה).

מרעישים עם הגליל ומחכים שהגשם יבוא.

הנה 10 רעיונות לקישוטים לסוכה שאפשר להכין בבית:

1. קישוט פיניאטה חמוד מגלילי נייר טואלט ונייר קרפ

2. אהילי נייר מושלמים מכאן

3. שרשרת לבבות מניירות קארדסטוק (אפשר להכין גם עם נייר עיתון)

4. פיניאטות קקטוסים מגלילי נייר טואלט, עיתונים וקרפ ירוק – מכאן

5. מניפות אקורדיון מניירות צבעוניים – מכאן

6. שרשרת בוהמית מבד יוטה, סרטי סאטן וחרוזי עץ

7. מנורות צבעוניות מניירות מכאן

8. קישוטים גאומטריים מגניבים מכאן

9. שרשרת פרנזים מנייר קרפ

10. פרחים ענקיים מבריסטולים – מכאן

עוד רעיונות לקישוטים לסוכה אפשר למצוא בפינטרסט שלנו

חג שמח!

הפעם אחותי קיבלה הנחיות מהגננת: נא לעשות חנוכייה שקשורה לדברים שהילד אוהב. אוקיי, אז אולי ההוראות האלה יעזרו לנו… אבל מה האחיינים שלי אוהבים? בשלב הזה הייתי חייבת לעצור שנייה ולתהות לעצמי: מה כל שיעורי הבית האלה שנותנים בגן? לא צריך לחכות עוד כמה שנים עד שהילדים יהיו בבית ספר ורק אז להתחיל לחלק משימות? בכלל, זה נדמה שהמשימות האלה הן יותר להורים מאשר לילדים. במקרה שלנו אני חושבת שהאחיינים שלי די שמחו מזמן היצירה עם הדודה (וגם היא נהנתה), ואחותי שמחה מזה שהיא לא צריכה לעשות את זה – אז בסופו של דבר אצלנו כולם יצאו מרוצים.

אחרי שדיברתי עם אחותי והתלבטנו ביחד מה הילדים אוהבים, החלטנו עבורם שכדורגל יכול להיות נחמד. הילדים בחוג כדורגל? יופי! חנוכיית כדורגל מתאימה מצוין. רציתי שהם יוכלו לעשות את רוב העבודה על החנוכייה, בלי שאני אצטרך להתערב יותר מדי. ובאמת, חוץ מההדבקה הסופית של הכדורים שעשיתי עם דבק חם, הם עשו את רוב העבודה. במשך שעה וחצי, שזה הישג ענק בהתחשב בילדים, הם ישבו בשקט והכינו את החנוכייה. ומבחינתי זאת כבר הייתה הצלחה.

מה צריך?

קרטון (אמנם לא בטיחותי אבל הם לא מדליקים את החנוכייה בגן)

דאס

גואש

מכחול

דבק חם

לא בתמונה: מנקה מקטרות (אופציונלי)

מה עושים?

קודם כל חיפשתי משטח מתאים לחנוכייה. רציתי שיהיה לילדים נוח לצבוע עליו, אבל שהוא גם יהיה מספיק יציב להחזיק עליו את הכדורים. בסופו של דבר בחרתי בקרטון שמצאתי ברחוב. חתכתי שתי חתיכות מהקרטון לגודל שרציתי (קצת קטן יותר מ-A4), והדבקתי אותן ביחד כדי שהקרטון יהיה עמיד מספיק.

את הקרטון הזה הילדים צבעו בכמה גוונים של ירוק. השתמשנו גם בירוק "רגיל", וגם בירוק שערבבנו יחד מצהוב וכחול. הצעתי להם שיחלקו את השטח של הקרטון לריבועים, ובכל ריבוע יצבעו בגוון אחר (כמו במגרש כדורגל אמיתי). להפתעתי הם ממש אהבו את הרעיון הזה וצבעו את הקרטון בדייקנות ובסבלנות.

אחרי שסיימנו לצבוע את המגרש, עברנו ליצור את הכדורגל מדאס.

לשנו את הדאס כדי שהוא יהיה רך ונעים, והתחלנו ליצור מהם כדורים.

אחרי שהיו לנו מספיק כדורים לקנים, הכנו גם את השמש שהורכב משני כדורים שהנחנו אחד על השני.

נעצנו את קצה המכחול בתוך כל אחד מהכדורים, כדי שיהיה לנו מקום לנרות. שימו לב לגודל החור – אנחנו לא רוצים שהוא יהיה קטן מדי והנרות לא ייכנסו לקנים!

בשלב  הזה כדאי לחכות לייבוש של הכדורים. מפאת חוסר הזמן אנחנו המשכנו לשלב הבא – הפיכת הכדורים לכדורי רגל. לקחנו מעט גואש שחור, ועם המכחול ניקדנו את הכדורים בזהירות. אפשר גם לצבוע את הכדורים בגואש לבן, ורק לאחר מכן להוסיף את הנקודות השחורות. במקרה שלנו לא היה גואש לבן באזור, ואני החלטתי שהדאס מספיק לבן בשבילנו

במקום להשתמש בגואש לבן (שלא היה בנמצא…) השתמשתי במנקי מקטרות לבנים כדי לסמן את השערים ואת שאר הקווים שעל המגרש. אני חושבת שזה היה אלתור די מגניב.

בגלל שהחנוכייה נועדה להגיע לגן יום אחרי שעשינו אותה לא נותר לנו זמן לחכות לייבוש מלא, והדבקתי את הכדורים למגרש עם דבק חם איך שהם. רובם נדבקו טוב, אבל אחרי כמה ימים בישרו לי שהילדים בגן פירקו את החנוכייה והוציאו ממנה את הכדורים. אני לא יודעת אם זה בגלל הדבק, או שאולי הם פשוט אהבו את הכדורים והתלהבו מהחנוכייה. בכל מקרה, אני מציעה לכן לתכנן מראש את הכנת החנוכייה, ולחכות לייבוש מלא של הדאס והגואש.

וככה החנוכייה נראית יבשה (סוף סוף!), ומוכנה להדלקת הנרות הקרובה

מחפשות עוד פעילויות יצירה לחנוכה? הנה כמה רעיונות

8 פעילויות יצירה ל-8 ימי החג

כל אותו יום חיפשתי רעיונות לחנוכיות, כשכל מה שידעתי היה:

החומרים צריכים להיות נגישים, ללא צורך ללכת לחנות – אין לנו זמן בשביל זה! אחותי לא מחזיקה הרבה חומרי יצירה, אז כל החומרים שנשתמש בהם חייבים להיות כאלה שיש בכל בית.

ההכנה של החנוכייה חייבת להיות מותאמת לילד בן ארבע, כי ממש לא רציתי להכין אותה בעצמי.

החנוכייה צריכה להיות מקורית יחסית. כמובן שהסעיף הזה הוא רשות בלבד, אבל הרגשתי מחויבות לשמור על המוניטין שלי בתור הדודה היצירתית.

בערב, כשיצאתי סוף סוף מהעבודה והתייצבתי אצלם בבית להכנת החנוכיות, כבר היה לי בראש רעיון די מגובש של מה נעשה: חנוכייה מבצק מלח. ולא סתם חנוכייה, חנוכייה של הזחל הרעב! אני חושבת שאחותי הייתה קצת סקפטית בהתחלה, אבל לדעתי יצאה לנו חנוכייה משגעת.

וככה עשינו את זה.

מה צריך?

לבצק 

2 כוסות קמח

כוס מלח

כוס מים

לחנוכייה

צבעי גואש או אקריליק

אופציונלי: לכה, קיסמים, מערוך

מה עושים?

נתחיל מהכנת בצק המלח. בצק מלח הוא פשוט בצק שעשוי מקמח וממלח. המלח שומר על הבצק ממזיקים ומנגעים אחרים, וכך הוא נשמר לאורך זמן. בסופו של דבר הבצק יתפורר לו לאיטו, אבל לצורך פיסול עם ילדים הוא חומר נהדר.

אני אוהבת להתחיל מהמסת המלח. שופכים את המלח והמים לקערה ומתחילים לערבב. המלח לא יימס עד הסוף, אבל אם נוותר על השלב הזה הבצק יהיה מלא בגרגירים וזה פחות נעים לעבוד איתו ככה.

נוסיף גם את הקמח ונתחיל לערבב את כל החומרים ביחד. אם העיסה דביקה צריך להוסיף קמח, ואם היא מתפוררת צריך להוסיף לה עוד מים.

בסופו של דבר הבצק שלכם צריך להיות חלק וגמיש, ממש כמו פלסטלינה.

אחרי שסיימנו להכין את הבצק אפשר לעבור לחלק הכיפי באמת: הכנת החנוכייה.

שימו לב שיש לנו גם בצק ירוק – פשוט הוספתי קצת צבע גואש לבצק כדי שהוא יהיה יותר מעניין. בדיעבד זאת הייתה טעות כי אפינו את הבצק בתנור ואני לא יודעת אם זה כל כך בריא. אם הבצק מתייבש בשמש אין עם זה בעיה, אבל כל עוד חורף ואין הרבה שמש, צריך לאפות את הבצק בתנור ולדעתי זה פחות מומלץ.

אם אתן בכל זאת רוצות לצבוע את הבצק אפשר להשתמש בצבעי מאכל או אפילו בתבלינים! למשל, כורכום לצבע צהוב ופפריקה לאדום. זאת יכולה להיות פעילות מאוד מהנה בשביל הילדים.

דפדפנו קצת בספר של הזחל הרעב כדי להיזכר איך הזחל נראה ומה הוא אוכל, והתחלנו לפסל.

יצרנו 8 עיגולים מהבצק הלבן בשביל הגוף של הזחל, ועוד עיגול אחד יותר גדול לראש שלו, שהוא גם השמש.

מהבצק הירוק יצרנו עלה, כדי שלזחל יהיה איפה לשבת, וגם כדי שלחנוכייה יהיה בסיס. את החורים לנרות עשינו עם מערוך שהתאים למטרה באופן מושלם, ואת המחושים הכנו מקיסם ששברנו לחצי ומעיגולים קטנים של בצק.

כך החנוכייה נראתה לפני האפייה בתנור.

זמן אפייה: בצק מלח כדאי לאפות בחום של 100 מעלות, למשך כשעתיים. הזמן תלוי בעובי ובגודל של היצירות שהכנתן.

ככה הזחל נראה בזמן שהוא מחכה שהצבע יתייבש.

לא שכחנו שהזחל רעב, ומהשאריות של הבצק הכנו לו גם כמה מאכלים אהובים, כמו תותים, תפוזים ושזיפים.

ועכשיו הגיע הזמן להדליק גם כמה נרות.

המשקפות האלה התגלו כלהיט, והאחיינים שלי המשיכו לבחון דרכן כל דבר שזז, גם בטיול משפחתי שהתקיים כמה ימים אחרי יום ההולדת וגם סתם להנאתם במשחק בבית. מבחינתי זה לגמרי ניצחון.

המשקפות פשוטות מאוד להכנה (מאוד!), וגם יש בהן ערך מוסף, כי, ובכן, הן עשויות מגלילי נייר טואלט, ואנחנו לגמרי בעד מחזור כאן בבלוג.

מה צריך?

גלילי נייר טואלט (זוג גלילים לכל משקפת)

חוט טריקו

דבק חם

מחורר

מספריים

מה עושים?

בשלב הראשון אוספים גלילי נייר הטואלט. מבחינתי זה היה החלק הכי מאתגר, כי נאלצתי לאסוף בשבוע כ-40 גלילים. למזלי כל המשפחה התגייסה לפרויקט, אחרת כנראה שזה לא היה קורה.

חשבו מראש כמה גלילים אתם צריכים ותזכרו שלכל משקפת צריך זוג גלילים.

חברו בין כל זוג גלילים בעזרת דבק חם.

אפשר להשתמש גם במהדק, אבל אני העדפתי שלא יהיו סיכות באזור הילדים, וגם רציתי פיניש נקי. כן, גם כאן הפרפקציוניזם שלי מרים את ראשו.

חוררו כל גליל בעזרת מחורר (גם עט או עיפרון יעשו את העבודה). שימו לב שאתם מחוררים בצד שמקביל לדבק ושהחור נמצא פחות או יותר באותו מקום בשני הגלילים.

השחילו את החוט בחורים שעשיתם וקשרו, רק שימו לב שאורך השרשרת שנוצרה מתאים לילד ולא למבוגר.

אני בחרתי בחוט טריקו, כי חשבתי שהוא הכי גמיש וידידותי לילדים – כל חוט אחר נראה לי קשיח מדי ועם נטייה להסתבכות.

הציגו את המשקפות לילדים ותנו להם לקשט כרצונם בטושים, במדבקות, בפונפונים. הכל הולך.

אחרי שהמשקפות מוכנות אפשר לצאת אתן לסיור בשכונה, להשקיף דרכן מהמרפסת או אפילו סתם להישאר בבית ולבקש מהילדים לתאר לכם מה הם רואים.

האפשרויות הן אין-סופיות ותלויות גם בכם וגם בגיל הילד.מאחלת לכם שעות ארוכות של משחק משמח ומהנה